מהי הפרעה טורדנית-כפייתית?

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) מתאפיינת במחשבות חוזרות ומתמשכות (אובססיות) ופעולות (קומפולסיות). רוב המבוגרים הסובלים מהפרעה זו מכירים בכך שהתנהגותם אינה הגיונית, אבל חלק אינם מגלים מודעות זו, כמו גם ילדים הסובלים מ-OCD.

 

OCD יכולה להיות קשורה להפרעות אחרות כמו חרדה, דיכאון והפרעת אכילה. הרבה אנשים עם OCD סובלים גם מטיקים.

 

שכיחותה באוכלוסייה נעה בין 1-3 מ-100 מבוגרים, 1 מתוך 200 ילדים, ללא הבדל בין גברים לנשים. לרוב ההפרעה מתפתחת בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת, אך יכולה להתחיל גם בילדות. באופן כללי יש שני טווחי גילאים בהם OCD מופיעה לראשונה: (1) בין הגילאים 8-12 או (2) בגיל ההתבגרות המאוחר ותחילת הבגרות המוקדמת. ישנה עדות לכך ש OCD מועברת במשפחות.

הפרעה כפייתית-טורדנית  (OCD)
 

מהם התסמינים של OCD?

האובססיות הינן לא הגיוניות ואינן קשורות לדאגות לגבי החיים האמתיים כמו דאגות פרנסה או בעיות בעבודה. ללא טיפול, OCD מתפתחת לממדים בהם היא תופסת את כל זמן הערות של הסובל ממנה. אחת הדאגות השכיחות ביותר היא הדאגה מפני הידבקות, האדם פוחד שהוא עלול להידבק בחיידקים מחפצים או ממגע עם ידו של אדם אחר. ההתנהגות הקומפולסיבית שמתפתחת על מנת להקל על החרדה היא שטיפת ידיים, אשר יכולה להיות כל כך תדירה עד למצב של חספוס ופציעה של כפות הידיים.

 

ישנם המודאגים מכך שמשימה כמו נעילת דלת, או כיבוי התנור, לא הושלמה. הם ירגישו דחף לבדוק כל מספר דקות שהדלת נעולה או יבדקו שוב ושוב שהתנור כובה. קיים גם הצורך לעשות דברים לפי סדר מסוים או לחזור על הפעולה מספר קבוע של פעמים. במקרים אחרים חפצים חייבים להיות מאורגנים בדרך ספציפית וכל שינוי שלהם יגרום ללחץ. הקומפולסיות הנובעות בכל המקרים הללו הן מופרזות ולא מציאותיות.

 

מהם הגורמים ל-OCD?

הסיבה המדויקת להופעתה של OCD  אינה ידועה, על אף שלרוב ההפרעה תתפרץ בתקופות של לחץ מוגבר. יתכן שישנם אנשים בעלי נטייה גנטית לפתח את ההפרעה. כמו כן, מומחים מאמינים ש OCD נגרמת ע"י חוסר איזון כימי במוח; משערים כי סרוטונין משחק תפקיד משמעותי בכך.

 

 

כיצד מטפלים ב-OCD?

ישנן תרופות שיכולות לעזור לחלק מהמטופלים. קבוצת תרופות הידועה בשם מעכבי סרוטונין selective) serotonin reuptake inhibitors SSRI) פועלת בטיפול ב OCD ע"י חסימת הספיגה של הסרוטונין במוח, וע"י כך הגדלת החומר הנדרש באזורים אחרים במוח. התרופות הקיימות כוללות:

כאשר מטופל אינו מגיב לטיפול ב SSRI, ההוספה של תרופה אנטיפסיכוטית כמו resperidone, abilify or halidol  במינון נמוך הינה מומלצת. שילוב זה במיוחד מתאים עבור מטופלים הסובלים מ OCD והפרעת טיקים או תסמונת טורט. בנוסף, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, נמצא אף הוא יעיל במקרים מסוימים.