​ 

מה זה סכיזופרניה?

סכיזופרניה מתפתחת אצל אחד מתוך 100 אנשים, ושכיחותה זהה בין גברים לנשים. לרוב, גיל פרוץ המחלה יהיה בין 15-25 בקרב גברים ו-25-35 אצל נשים. תסמיני המחלה יכללו הזיות (כמו שמיעת קולות), מחשבות שווא (דלוזיות), הפרעות בחשיבה ובעיות ברגש, בהתנהגות ובמוטיבציה. ישנם אנשים שההפרעה אצלם תהיה אפיזודה חולפת בלבד, ואילו אצל אחרים היא עלולה להיות ממושכת ולהופיע לאורך תקופות. הפרוגנוזה אינה דווקא שלילית; אלא בקרב 20% מהחולים ניתן יהיה להשיג שליטה מלאה על תסמיני המחלה ולהגיע לתפקוד טוב.

 

 

כיצד מתקבלת האבחנה?

חלק מתסמיני המחלה שמאפיינים סכיזופרניה קיימים גם בהפרעות אחרות כגון דיכאון, חרדה, מאניה או הפרעה כפייתית טורדנית. לפיכך, האבחנה עלולה להיות לא ברורה בתחילה. יתרה מזאת, לא כל התסמינים מופיעים בכל המקרים. קיימות צורות שונות של סכיזופרניה בהתאם לתסמין העיקרי שמתפתח. לדוגמא, מטופלים החולים בסכיזופרניה פראנואידית יסבלו, בעיקר, מהזיות שאנשים רוצים לפגוע בהם. לעומתם, ישנם מטופלים הסובלים במיוחד מתסמינים שליליים, כמו ירידה בקשרים חברתיים, אפטיה ונסיגה רגשית. ברוב המקרים יהיה עירוב של תסמינים. בערך אצל 15% מהמטופלים, תסמינים סכיזופרניים טיפוסיים יופיעו בשילוב עם תסמינים כפייתיים-טורדניים (אובססיביים-קומפולסיביים). מצב זה מוגדר כהפרעה סכיזו-אובססיבית.

 

כיצד מתפתחים תסמינים?

לפעמים תסמינים מתפתחים מהר לאורך כמספר שבועות. חברים ובני משפחה יכולים לזהות שלאדם הקרוב יש בעיה נפשית. לפעמים תסמינים מתפתחים לאט, לאורך חודשים ובהדרגתיות. במקרים אלו תחול נסיגה חברתית, התרחקות מחברים, אובדן מקום העבודה, ורק אז יאובחן המצב. זיהוי תסמינים ראשוניים של ההפרעה ומתן אבחנה נכונה מהווים אתגר ודורשים מיומנות קלינית רבה.

 

מה גורם לסכיזופרניה?

הסיבה המדויקת אינה ידועה. חושבים שמופר האיזון של מספר כימיקלים מוחיים (נוירוטרנסמיטרים), במיוחד דופמין, סרוטונין וגלוטומאט. תפקידם של הנוירוטרנסמיטרים הוא להעביר הודעות בין תאי המוח. מאזן משובש של נוירוכימקליים אלו עלול לגרום לתסמיני המחלה. לדוגמא, הפרשת יתר של דופמין באזורים מוחיים מסוימים, קשורה בהופעתן של דלוזיות והזיות. תרופות אנטי-פסיכוטיות מסייעות באיזון פעילות היתר של הדופמין.

 

גם לגורמים גנטיים (תורשה) ישנה חשיבות בהתפתחות ההפרעה. לדוגמא, קרבת דם מגדילה את הסיכוי לחלות במחלה ל 1 מ 10, סיכוי הגבוה מהנורמה. בנוסף, לעיתים מופיעה המחלה במצבה המוחלש בקרב בני משפחתו של החולה, מצב הנקרא הפרעה סכיזוטיפלית. במקרים אלו לעיתים רחוקות תתפתח סכיזופרניה. בני משפחה עלולים לסבול מתסמינים אובססיביים-קומפולסיביים (לדג', ניקיון יתר, צורך בסדר ובסימטריה, בדיקות חוזרות). זיהוי תכונות אישיות אלו הינו חשוב היות והם יכולים להיות נוכחים אצל החולה בסכיזופרניה ולהשפיע על הפרוגנוזה והטיפול בו.

סכיזופרניה

 
 
 
 

תסמינים חיוביים

תסמינים חיוביים כוללים את התופעות הבאות:

  • דלוזיות. אלו הן אמונות שווא שהאדם מחזיק בהן, בעוד שמרבית האנשים בחברה שלו יחשבו שהן שגויות. אפילו כאשר מנסים להסביר לאדם הסובל מסכיזופרניה שמחשבות אלו שגויות, הוא ישוכנע שהן נכונות. לדג', אדם עם סכיזופרניה יכול לחשוב ששכניו מרגלים אחריו עם מצלמות בכל החדרים, או שאנשים מתכננים להורגו, או שקיימת מזימה נגדו. אלו הן רק מספר דוגמאות, ודלוזיות יכולות להופיע לגבי כל נושא.

  • הזיות. זהו מצב בו שומעים, רואים, מרגישים, מריחים או טועמים משהו שאינו קיים. שמיעת קולות הינה הנפוצה ביותר. חלק מהאנשים עם סכיזופרניה שומעים קולות שמבקרים את הפעולות שלהם, מתווכחים איתם, או חוזרים על המחשבות שלהם. הקולות לרוב יהיו גסים, לא נעימים, תוקפניים או יחלקו פקודות לביצוע. אנשים עם סכיזופרניה לפעמים ידברו אל עצמם בגלל שהם מגיבים לקלות שהם שומעים, ויאמינו כי ההזיות הינן אמתיות.

  • הפרעות חשיבה. מחשבות יכולות להתערבב או להיחסם. החשיבה והדיבור יכולים להיות ללא היגיון נורמלי. יכולות להופיע אחת או כמה מהתופעות הבאות:

    • חשיבת הד. האדם שומע את המחשבות שלו כאילו הן מדוברות בקול רם.

    • Knight’s move thinking. האדם נע מזרם חשיבה אחד לאחר מבלי שיש איזשהו חוט מקשר בין השניים.

    • אנשים עם סכיזופרניה יכולים להמציא מילים חדשות (נאולוגיזם), לחזור על מילה בודדת או רצף מילים מחוץ להקשר (סטראוטיפיות ורבלית), או להשתמש במילים רגילות ולייחס להן משמעות חדשה ומיוחדת (מטונימיה).

       

תסמינים המכונים ניכוס מחשבות גם כן מתרחשים. אלה כוללים:

  • החדרת מחשבות. זהו מצב שבו מאמינים שהמחשבה איננה של החושב אותה, אלא שהוחדרה אליו ע"י מישהו אחר.

  • נסיגת מחשבות. קורית כאשר מישהו מאמין שגורם חיצוני לוקח לו את המחשבות.

  • שידור מחשבות. מתרחש כאשר מאמינים שהמחשבות נקראות או נשמעות ע"י אחרים.

  • חסימת מחשבות. זהו מצב שבאופן פתאומי יש הפרעה לזרם החשיבה לפני שזו הושלמה. האדם פתאום מפסיק לדבר ואינו זוכר על מה דיבר לפני כן.

     

 

תסמינים שליליים

תסמינים שליליים כוללים את התופעות הבאות​:

  • חוסר מוטיבציה. כל דבר מורגש כמאמץ – לדג', משימות לא יושלמו, הריכוז נפגע, יש חוסר עניין בפעילויות חברתיות והאדם לרוב רוצה להיות לבדו.

  • תנועות ספונטניות מועטות וזמן ממושך של חוסר עשייה.

  • הבעות פנים אינן משתנות כמעט והקול יכול להישמע מונוטוני.

  • רגשות משתנים. רגשות יכולים להיות שטוחים. לפעמים הרגש יכול להיות מוזר ולא מותאם, כמו לצחוק לגבי משהו עצוב. התסמינים יכולים לגרום להזנחה עצמית. האדם נהייה מופנם במחשבותיו ללא רצון לעשות משהו אחר. תסמינים שליליים יכולים להביא לקשיים עם השלמת לימודים והתמדה במקום עבודה.

     

 

תרופות אנטיפסיכוטיות

התרופות העיקריות בהן משתמשים לטיפול בסכיזופרניה נקראות אנטיפסיכוטיות. הן עובדות ע"י שינוי האיזון של הנוירוטרנסמיטרים, בעיקר דופמין וסרוטונין. תרופות אלו מביאות להקלה בתסמינים והן יעילות במיוחד במקרים של דלוזיות והזיות, ופחות בטיפול בתסמינים שליליים של המחלה. שימוש נוסף בתרופות אנטיפסיכוטיות הוא במניעת הופעתן של אפיזודות נוספות של תסמינים (התקפים). לפיכך, לרוב השימוש בתרופות יהיה לאורך זמן. קיימים סוגים שונים של תרופות אנטיפסיכוטיות והשימוש בהן נעשה בהתאם לנסיבות המחלה. באופן כללי מחלקים אותן לשתי קטגוריות: 

 

  • תרופות אנטיפסיכוטיות חדשות או אטיפיות. אלו נקראות לעיתים תרופות הדור השני והן כוללות amisulpride (סוליאן), aripiprazole (אביליפאי), olanzapine (זיפרקסה), quetiapine (סרוקוול), risperidone (רספרידל). במקרים חדשים של התפרצות המחלה אחת מתרופות אלו בדרך כלל תהיה בשימוש, היות וקיים איזון טוב בין סיכויי ההצלחה של התרופה לבין הסיכון לתופעות הלוואי שלה.

  • תרופות אנטיפסיכוטיות ישנות ומבוססות. אלו ידועות כתרופות מהדור הראשון והן כוללות chlorpromazine (לארגאקטיל), haloperidol (הלידול), sulpiride (מודאל).

  • קלוזאפין (לפונקס). תרופה המיועדת רק לאלו שאינם מגיבים לתרופות אנטיפסיכוטיות "רגילות".

 

הבדל עיקרי בין שתי הקבוצות הוא בתופעות הלוואי. תרופות הדור ראשון גורמות למרבית המטופלים להפרעות מוטוריות כמו רעד, דיסטוניה וחוסר שקט ברגליים.

 

תגובה טובה לתרופות אנטיפסיכוטיות תתרחש אצל 7 מתוך 10 מטופלים. יחד עם זאת, הקלה בתסמינים יכולה להופיע לאחר שבועיים עד 4 שבועות לאחר תחילת הטיפול, ומספר שבועות עד לשיפור מלא. גם לאחר הופעת שיפור בתסמינים, ממשיכים להשתמש בתרופה לטווח ארוך במטרה למנוע התקפים חוזרים, או להגביל את מספר ההתקפים הבאים ועוצמתם. אולם, במקרים וישנה אפיזודה אחת בלבד שמגיבה באופן מלא לטיפול תרופתי, אפשרות אחת הינה להפסיק את מתן הטיפול התרופתי לאחר שנה-שנתיים. בהתאם להוראות הרופא המטפל.

 

תופעות לוואי של תרופות אנטיפסיכוטיות

לכל תרופה אנטי פסיכוטיות יש תופעות לוואי שונות. כמו כן, מטופלים מגיבים באופן אינדיבידואלי לתרופה, כלומר אחד עלול לפתח תופעת לוואי ואילו אחר לא. לפיכך, לפעמים נדרש יותר מניסיון טיפולי אחד על מנת להחליט איזו תרופה מתאימה.

אלו תופעות הלוואי שעלולות להופיע:

 

  • תופעות לוואי שכיחות כוללות: יובש בפה, טשטוש ראייה, הסמקה ועצירות. אלו יכולות לחלוף עם התרגלות לתרופה.

  • סחרחורת (סדציה) גם כן שכיחה, אבל יכולה להיות אינדיקציה למינון גבוה מדי. הורדת המינון יכול להיות פתרון.

 

הפרעות תנועה כתוצאה מטיפול תרופתי

  • פרקינסוניזם – תסמינים אלו יכולים להיות דומים לאלו הסובלים ממחלת פרקינסון, למשל רעד ונוקשות שרירים.

  • אקטיזיה – דומה לחוסר שקט של הרגליים. הבשורה הטובה היא, כי מצאנו טיפול חדשני ויעיל מאוד לתופעת לוואי זו. Mitazapine) Remeron) במינון נמוך מאוד (7.5 מ"ג-15 מ"ג) הוכח כיעיל עבור מטופלים שפיתחו אקטיזיה.

  • דיסטוניה – הכוונה לתנועות לא נורמטיביות של הפנים והגוף.

  • Tardive dyskinesia- זו הפרעת תנועה שמפתחת לאחר שימוש של שנים בתרופות אנטיפסיכוטיות. היא גורמת לתנועתיות ריתמית ולא רצונית, בדרך כלל למצמוצי שפתיים וסיבובי לשון, אם כי היא יכולה להשפיע גם על הגפיים. 1 מתוך 5 אנשים המטופלים בתרופות אנטיפסיכוטיות טיפוסיות יפתחו בסופו של דבר את התופעה.

 

תרופות אנטיפסיכוטיות אטיפיות, דור חדש,  גורמות לפחות הפרעות בתנועה מאשר תרופות אנטיפסיכוטיות טיפוסיות. מסיבה זו תינתן העדפה טיפולית לתרופות אטיפיות. יחד עם זאת, לחלק מהתרופות האטיפיות יש פוטנציאל לגרום לאקטיזיה. במיוחד ל- risperidone ו abilify. אם מתרחשות הפרעות בתנועה בנטילת תרופות אלה ניתן להשתמש בתרופה נוספת כדי למונע אותן (ראה, Remeron).