​ 

על אף השוני בתסמינים יתכן שיש קשר בין שתי ההפרעות.

מחקרים קליניים מראים ששכיחות ההופעה המשותפת של שתי ההפרעות גדולה ממקריות. יתרה מזאת, ההופעה של הפרעה בי-פולרית יכולה להשפיע על תסמיני OCD והתגובה הטיפולית.

 

מהי הפרעה בי-פולרית?

לפני שנדון בקשר בין שתי ההפרעות, נתאר את תסמיני ההפרעה. הפרעה בי-פולרית הינה מחלה נפשית שהאדם הסובל ממנה חווה התקף "מאני" אחד או יותר או אפיזודות "מעורבות" של דיכאון ומאניה. עם זאת, רוב האנשים עם הפרעה בי-פולרית חוו גם אפיזודה אחת או יותר של דיכאון.

 

מאניה הינה מצב של תקופה בה מצב הרוח הינו שונה מהנורמלי ומתאפיין בהתרוממות רוח או עצבנות, הנמשך על פני תקופה של לפחות שבוע. התקף מאני לרוב מלווה בשלושה או יותר מהתסמינים הבאים:

 

  • ערך עצמי מנופך או גרנדיוזיות.

  • ירידה דרמטית בצורך בשינה.

  • צורך מוגבר בדיבור.

  • מרוץ מחשבתי.

  • מוסחות דעת קיצונית או קושי בריכוז.

  • עלייה בפעילות מכוונת מטרה (לרוב חברתית, מקצועית או בעלת אופי מיני).

  • מעורבות מוגזמת בפעילויות מהנות בעלות פוטנציאל להשלכות מכאיבות, כמו בולמוס קניות, פעילות מינית מוגברת ולא אחראית, או השקעות אימפולסיביות.

 

על מנת לקבל אבחנה של התקף מאני, על תסמינים אלו להיות חמורים דיה כדי לגרום להפרעה ניכרת בעבודה או בבית. בנוסף, התקף מאני לרוב דורש טיפול במסגרת אשפוזית. אין זה נדיר, שאנשים מאניים יראו גם מאפיינים פסיכוטיים, כמו דלוזיות.

 

קיימים מספר תתי סוגים של הפרעה בי-פולרית: בי-פולר I, בי-פולר II, ציקלוטימיה, והפרעה בי-פולרית לא מוגדרת.

 

  • בי-פולר I הינה הצורה החמורה ביותר שלרוב מצריכה אשפוז.

  • בי-פולר II בעלת תסמינים זהים, אבל המאניה אינה חמורה; אולם התקפי הדיכאון יהיו חמורים.

  • ציקלוטימיה הינה מחלה בה האדם נע באופן תדיר בין היפומאניה לתסמיני דיכאון, אשר אינו חמור מספיק כדי לקבל אבחנה של אפיזודה דיכאונית מאג'ורית.

OCD והפרעה בי-פולרית (מאנית דפרסיבית)
 

OCD והפרעה בי-פולרית

מחקרים מצאו קשר חזק בין הפרעה בי-פולרית לבין OCD. מעריכים כי 10 עד 35% מהסובלים מהפרעה בי-פולרית סובלים גם מ- OCD, כאשר מרבית המטופלים מדווחים על הקדמתם של תסמיני OCD להפרעה הבי-פולרית. OCD נחשבת להפרעת החרדה השכיחה ביותר בקרב אנשים עם הפרעה בי-פולרית. יתרה מזאת, אחד המחקרים אף הראה כי OCD מופיעה בשכיחות גבוהה יותר עם הפרעה בי-פולרית מאשר עם דיכאון מאג'ורי.

 

באופן כללי, אנשים הסובלים משתי ההפרעות נוטים יותר לסבול מהפרעות נפשיות נוספות, במיוחד מהפרעת פאניקה ומהפרעות בשליטה בדחפים.

 

OCD והפרעה בי-פולרית: השלכות טיפוליות

כאשר שתי ההפרעות מופיעות ביחד, התסמינים הבי-פולריים נוטים להיות חמורים וקשים יותר לטיפול, בהשוואה להפרעה בי-פולרית ללא OCD. מטופלים הסובלים משתי ההפרעות נוטים יותר להשתמש בסמים ואלכוהול. שימוש בחומרים ממכרים לרוב מסבך את הטיפול ומנבא השלכות שליליות. ישנן גם עדויות לכך שכאשר שתי ההפרעות מופיעות ביחד, יש פחות טקסים של בדיקות לעומת יותר אובססיות הקשורות בדת ובתכנים מיניים.

 

חשוב לציין שנוכחותה המשותפת של OCD עם הפרעה בי-פולרית משנה את הגישה הטיפולית התרופתית, היות ומרבית נוגדי הדיכאון שמשמשים לטיפול ב OCD לפעמים מביאים להחמרה או עלולים אף לגרום למאניה או היפומאניה. בנוסף, כאשר שתי ההפרעות מופיעות יחדיו ישנה קדימות טיפולית להפרעה הבי-פולרית שפוטנציאלית עלולה להיות הרסנית ופוגענית.